פסקל – יחידת השראה / סער ברעם

כבר שנתיים שאני מכיר את פסקל ברקוביץ' בדרך היכרות טיפה משונה – החבר הטוב ביותר של אחי הגדול עבד עם בעלה בבניית קיר טיפוס בתל אביב. לאחר שהשניים התיידדו קמעה, הלך הרוח הוביל להחלטה של אחי הגדול ושלי לתת לה יד עם עזרה לוגיסיטית בהתנדבות. אז יצא לשנינו, ועוד פחות לי, זמן יקר איתה בדרכים להרצאות על סיפור חייה בכל הארץ. כשהכרתי את פסקל לא ידעתי למה לצפות, אבל הכרתי אישה סופר-סימפטית, ציונית, אוהבת ומעריצה את ישראל ותושביה.

פסקל ברקוביץ' חגגה לפני שבועיים את יום ההולדת ה-49 שלה. לא יצא לי להיות באירוע, אבל מההיכרות שלי איתה, לדעתי הייתה שמחה כמו שבחיים לא הייתה. בכל אירוע אפשר למצוא אותה ראשונה מחייכת, ראשונה מתעניינת ונעימה וראשונה בלגעת בכל אדם שמצליח לבסס איתה היכרות שטחית. היא מעבירה הרצאות בהן היא מספרת את סיפור חייה, בעיקר בצעירותה, וגורמת לך להבין שהכל אפשרי. אם היא הצליחה, לעבור את אותה חוויה מנטלית המרסקת את המציאות הקיימת, כל אחד יכול להיות מה שהוא באמת רוצה.

ההרצאות שלה מרתקות. יצא לי לשמוע את ההרצאה על סיפור חייה מספר פעמים, וכל פעם היא מצליחה לעניין מחדש בפרט אחר ואני מסתכל על המאזינים קשובים לחלוטין. עם ההיכרות איתה
הבנתי דברים חדשים. היא מצליחה לגרום לקהל להבין כמה, לפעמים, התודעה עוצרת אותנו מלהיות מה שאנחנו באמת. להיות ספורטאית, להיות אשת קריירה ואמא בו-זמנית. בזה ההרצאות עוסקות. איך להצליח בראי עצמך ופסקל נותנת לקהל כלים פרקטיים לעשות זאת ולהראות שכל אחד ואחת באמת יכולים.

פסקל מתעטרת במדליות מאליפויות עולם, אליפויות אירופה ותחרויות רבות על הגלובוס ועדיין שומרת על צניעות של "אדם רגיל", גם בתוך הז'קט הסמכותי כביכול של נבחרת ישראל. יש פעמים מועטות בהם רואים תודעה גדולה בתוך אדם שהגוף שלו הוא רק כלי. היא מצליחה, כל יום, להראות למגוון גדול של אוכלוסייה שהמגבלות הפיזיות הן רק מכשול קטן בדרך לחוזקה מנטלית ותודעתית, ומכאן להצלחה. אני זוכר את השמחה הטהורה שלה כשהיא אמרה לי, באחת הפעמים הראשונות שנפגשנו, שהיא הולכת להדליק משואה. התרגשות אמיתית.

יצא לי לשאול אותה פעם, וזו שאלה קבועה בהרצאות שלה: "היית מעדיפה לא לחוות את אירוע הרכבת?"
ויש לה תשובה קבועה: "בכלל לא. אני כל יום אומרת תודה על מה שקיבלתי ועל מה שיש לי".

מדי-פעם אנחנו מוצאים את עצמנו לא יודעים מה אנחנו רוצים. ההיכרות שלי עם פסקל גרמה לי לשנות הרבה אצלי: לשאול את עצמך שאלות לגבי הרצונות האישיים שלך ולהסתער עליהם. בהרצאה שלה היא מספרת בקלות מפתיעה ביותר על רצונה להיות אמא והתגשמות החלום במהרה.

הכל אפשרי ואני מאחל לה המון בהצלחה בריו.

רועי ויינברג

אחד מעורכי הופס. אוהב את מיאמי וגבוהים שמוסרים מעל 4 אסיסטים במשחק.
Subscribe
Notify of
28 Comments
Oldest
Newest Most Voted
Inline Feedbacks
View all comments
Mbk
Mbk
7 years ago

מעורר השראה
אם או בלי מדליה מדובר ב 🏆🏆🏆 אמיתית

Dror2
Dror2
7 years ago

תודה!

אפלטון
אפלטון
7 years ago

אחלה פוסט ודוגמא לאנשים שיודעים לעשות לימונדה ממצב חמוץ (באנגלית זה נשמע יותר טוב).
באמת זוהי חבורת אנשים מעוררי השראה שלכל אחד ואחת מהן מגיע פוסט משלה

יניב
יניב
7 years ago
Reply to  אפלטון

ניב התרגום הוא כמו באנגלית.
"כשהחיים נותנים לך לימונים תעשה מהם לימונדה"

מנחם לס
מנחם לס
7 years ago

הדבר שלא מובן לי זה המשפט . "אני כל יום אומרת תודה על מה שקיבלתי ועל מה שיש לי"
זה מסוג "אשרי יתום אני".
אני מבין לא לרחם על עצמך. אבל אני לא מבין אדם שהתעוור האומר "אני מאושר על מה שרה לי" (אני מכיר אחד כזה).

אשך טמיר המקורי
אשך טמיר המקורי
7 years ago
Reply to  מנחם לס

1+

אפלטון
אפלטון
7 years ago
Reply to  מנחם לס

אני יכול לחשוב על שני כיוונים:
1) ברמת הפשט כמו שאומרים: אם אתה מרוצה מהחיים הנוכחיים שלך וכל מה שעברת הוא תוצאה של המקרים שקרו לך, לא משנה כמה קשים, אז גם על המקרים האלה צריך להגיד תודה ולקבל באהבה.

2) לפעמים דווקא קושי נוראי גורם לך לאבד את הפחדים, ולחיות בלי פחד זו המתנה הכי גדולה שיש. נראה שהבחורה הזו, שבחיים אחרים יכלה לחיות חיים אפרוריים ומשעממים עם שתי רגליים, מצליחה לחיות חיים מעוררי השראה ומלאים בחוויות בלי הרגליים. אז גם זה מתנה.

סער ברעם
7 years ago
Reply to  מנחם לס

אפלטון – תודה על ההסבר 🙂
זה בערך איך שהיא מתנהגת. היא לא מתייחסת לזה בתור קושי, אלא היא אסירת תודה על מה שיש לה.

פומה
פומה
7 years ago

מדהימה .
מאד מעריך אותה ומאד שמח שעברה לקייקים .
ספורט שאישית אני משתגע עליו אם כי מצר משהו שאני לא טוב בו
לאטוב כפי שרציתי להיות אך הסיבה בגדול לא פיסית פשוט לא התאמנתי נכון
ספורט שאם לא לומדים נכון מסוכן לכתפיים וזו בדיוק הסיבה שלא המשכתי למרות הרבה שנים בתחום .
הרצון וההתמדה שלה מעוררים הערצה בדיוק בשל הסיבה הזו .

ינון יבור
ינון יבור
7 years ago

נפלא. תודה. הסיפורים האישיים המרתקים הם הערך המוסף המיוחד של האתר הזה

אשך טמיר המקורי
אשך טמיר המקורי
7 years ago

נראית אישה חביבה ביותר וחיובית.

חיובית מדי. גם אני לא מבין את הקטע כמו מנחם.
ומייד בהתחלה, כשקראתי את המשפט:
"אוהבת ומעריצה את ישראל ותושביה"
איך אומרים? פה חשדתי

סער ברעם
7 years ago

תשמע, אני לא אשקר לך. היא באמת מדהימה והיא אוהבת את ישראל. גם אותי זה מפליא לפעמים.

מולי
Editor
7 years ago

היא בהחלט השראה. וגם אתה כתבת בצורה מעוררת השראה

גור גולן
גור גולן
7 years ago

השראה אדירה!! אישה מדהימה.
היום היא תתחרה בשלב המוקדמות ונאחל לה הרבה בהצלחה

אסף
אסף
7 years ago

בהחלט השראה מדהימה! האמת כמו כל אחד ואחת מהספורטאים והספורטאיות הפראלימפים שמגיעים לאן שמגיעים על אף המגבלות ועם המגבלות שלא עוצרות אותם.

ינון יבור
ינון יבור
7 years ago

אהבתי גם את הכותרת, דו משמעות מתחום המדעים והפיזיקה.
שאפו על הכתיבה.

עידו גילרי
עידו גילרי
7 years ago

רגע אני מפספס משהו. לי זה דווקא הפריע. פסקל זו יחידה של לחץ לא של השראה.

עגל
עגל
7 years ago

המים, צודקים, לא שמתי לב אפילו

ינון יבור
ינון יבור
7 years ago

נכון, אבל הרפרנס לעולם המדעי ראוי לציון – זה לא חייב להיות מדויק (בכל זאת, אנחנו מהנדסים, "בקירוב טוב" זה לחם חוקנו)
(-:

ינון יבור
ינון יבור
7 years ago

ומתי נשב לצהריים? הרבה זמן לא ראינו אותך (נראה לי מאז הביקור של העגל)

סער ברעם
7 years ago

תסלחו לי שאני לא מדען 😉

המשגיח
המשגיח
7 years ago

תודה

יניב
יניב
7 years ago

תודה

עגל
עגל
7 years ago

היא באמת משהו מיוחד. קשה לדמיין איך אנחנו היינו מתנהגים במצבה. היא סוג של שיכורה ולא מיין, ואני לא אומר זאת בנימה שלילית, פשוט אף פעם (לשמחתי) לא הייתה במצבה.
היא מעלה מחשבות על רוח האדם ועד כמה היא גדולה לעומת זו של חיות אחרות

פומה
פומה
7 years ago
Reply to  עגל

לגמרי נסחפת …
או שאתה בכלל לא מכיר חיות אחרות.

סער ברעם
7 years ago
Reply to  עגל

פומה, היא כזאת

סער ברעם
7 years ago

אגב, היום הפיינלס שלה. ישודר ב15:00 בערוץ 1